#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. איך נהג רבי טרפון בק""ש כשהלך בדרך? <br>2. מה אמרו לו?"	"1. רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי ב""ש וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים.<br>2. אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב""ה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הם דברי סופרים לד""ת?<br>2. כמה הם חביבים? <br>3. מה הראיה מזה ממשנתינו?"	"1. חברייא בשם רבי יוחנן - דודים [קרובים ואהובים] דברי סופרים לד""ת [שהם מפרשים את התורה].<br>2. חברייא בשם רבי יוחנן - חביבים כד""ת ""חכך כיין הטוב"". שמעון בר ווה בשם רבי יוחנן חביבים יותר מד""ת ""כי טובים דודיך מיין"". <br>3. רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בן פזי - ר""ט אם לא קרא בכלל, לא היה עובר אלא בעשה, וע""י שעבר על דברי ב""ה וקרא ק""ש מוטה, נתחייב מיתה ע""ש ""ופורץ גדר ישכנו נחש""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה החילוק בין חומר האיסורים מדאורייתא ומדרבנן?<br>2. מה חמור יותר, דברי זקנים [דרבנן] או דברי נביאים?<br>3. נביא וזקן למי הן דומין [לגבי לשמוע לדבריהם]?	"1. רבי ישמעאל - ד""ת - יש בהן איסור ויש בהן היתר, יש בהן קולין ויש בהן חומרים. דברי סופרים - כולן חמורין. וראיה - האומר אין תפילין לעבור על ד""ת פטור, חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב. <br>2. רבי חנניה בריה דרב אדא בשם רבי תנחום בן רבי רבי חייא - חמורים דברי זקנים מדברי נביאים שכתוב בענין נבואה ""אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות"", שלא יתנבאו כיון שהציבור לא מעוניין לשמוע, ועוד פוסק שמשמע שהעם לא רוצה נביא, שהם רוצים לשמוע ""אטיף לך ליין ולשכר"" שאפשר להשתכר. אבל דברי חכמים חייבים לומר גם כשהציבור לא מעוניין לשמוע.  <br>3. למלך ששולח ב' פלמטרין [- שרים] שלו למדינה, על אחד מהן כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין [- סימן היכר] שלי אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתוב ""ונתן אליך אות או מופת"", אבל על דברי חכמים כתוב ""על פי התורה אשר יורוך""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קבלת דעת ב""ה להלכה:<br>1. מה היה הדין עד שלא יצאת בת קול?<br>2. מה הדין אחר שיצאתה בת קול?<br>3. מה פסקה ה""בת קול""?<br>4. מתי שמעו את ה""בת קול""?"	"1. כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי בית שמאי וכחומרי ב""ה - על זה נאמר ""הכסיל בחושך הולך"". כקולי אילו ואילו - נקרא רשע. הנכון - או כקולי דדין וכחומרי דדין, או כקולי דדין וכחומרי דדין.<br>2. לעולם הלכה כדברי בית הלל, וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. <br>3. תני יצאת בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים אבל הלכה כדברי בית הלל.<br>4. רבי ביבי אמר בשם רבי יוחנן - ביבנה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. כמה ברכות ק""ש מברך בבוקר ובערב?<br>2. ע""ש מה (רבי סימון בשם רבי שמואל בר נחמן, רבי יוסי בר אבין בשם רבי יהושע בן לוי)?<br>3. מה מקיים מי שאומר ז' ברכות ק""ש?"	"1. בשחר - שתים לפניה ואחת לאחריה, בערב - שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה.<br>2. רבי סימון בשם רבי שמואל בר נחמן - ע""ש הפסוק ""והגית בו יומם ולילה"", שתהא הגיות היום והלילה שוין. לכן בלילה שלא אומרים פרשת ציצית מוסיפים עוד ברכה יותר משחרית. רבי יוסי בר אבין בשם רבי יהושע בן לוי - ע""ש ""שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך"".<br>3. רבי נחמן בשם רבי מנא - כאלו קיים והגית בו יומם ולילה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום (רבי סימון, רבי לוי)?<br>2. היכן כלול בק""ש עשרת הדברות?"	"1. רבי סימון - מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי - מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. <br>2. א. אנכי ה' אלהיך - שמע ישראל ה' אלהינו. ב. - ה' אחד. ג. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא - ואהבת את ה' אלהיך, שמי שאוהב את המלך לא נשבע בשמו. ד.  זכור את יום השבת לקדשו - למען תזכרו. שרבי אומר שמצות שבת שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, ככתוב ""ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית"". ה. כבד את אביך ואת אמך - למען ירבו ימיכם וימי בניכם. ו. לא תרצח - ואבדתם מהרה מאן דקטיל מתקטיל. ז. לא תנאף - לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שאמר רבי לוי - הלב והעיניים הם שני סרסורי הלב, ככתוב ""תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה"" אמר הקב""ה אי יהבת לי לבך ועיניך אני יודע שאתה שלי. ח. לא תגנוב - ואספת דגנך, ולא דגנו של חבירך. ט. לא תענה ברעך עד שקר - אני ה' אלהיכם, וכתוב ""וה' אלהים אמת"", והכוונה באמת - רבי אבון - שהוא אלהים חיים ומלך עולם. רבי לוי - אמר הקב""ה אם העדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאלו העדת עלי שלא בראתי שמים וארץ. י. לא תחמוד בית רעך - וכתבתם על מזוזות ביתך, ביתך ולא בית חבירך."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יב		
